סמיאטיצקי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

א.העובדות הצריכות לעניין:

1.בכתב תביעתה טענה התובעת כי ניהלה חשבון מט"ח אצל הנתבע, וכי עד ליום 21/7/09 בעלה והיא היו מצויים בהליך כינוס נכסים, שאז נתקבלה החלטת בית המשפט המחוזי לאשר הסדר הנושים אליו הגיעו הצדדים וליתן לו תוקף של החלטה.

בתחילת חודש אוגוסט 09 קבלה התובעת הודעה מרשויות המס לפיה נמצאה היא זכאית להחזרי מס הכנסה, וסכום ההחזר בגובה 7,812 ₪ הועבר לחשבונה אצל הנתבע.

ביום 8/12/09 פנתה התובעת לנתבע על מנת להורות לו כי סכום ההחזר אשר הופקד בחשבונה יועבר על ידו לחשבון אחר אשר בבעלותה בבנק הדואר.

משלא נענתה בקשתה פנתה שוב באמצעות עו"ד אל הנתבע על מנת לבקש שנית להעביר הסכום, ובמענה לפניה זו נאמר לה כי בקשתה נדחית וזאת מאחר והיה עליה להצהיר על דבר קבלתה הסכום למנהל המיוחד אשר מונה בתיק הפש"ר לצורך הכללתו בכספי קופת הכינוס לשם חלוקתם לנושים השונים, ומאחר שנמנעה מלהצהיר על כך, הסכום לא יועבר בהתאם לבקשתה לחשבונה בבנק הדואר.

התובעת בתביעתה מבקשת כי בית המשפט יחייב הנתבע להשיב לה הסכום.

2.בכתב הגנתו טען הנתבע כי במהלך חודש פברואר 2005 חויבו התובעת ובעלה במסגרת פסק דין בתשלום מלוא חובם לנתבע. פסה"ד הוגש לביצוע עוד אותו חודש באמצעות ההוצל"פ.

במהלך חודש נובמבר 2007 הורה בית המשפט המחוזי לבקשת התובעת ובעלה על מתן צו כינוס נכסים לנכסי התובעת ובעלה. עם מתן הצו עוכבו ההליכים המשפטיים בהם נקטו הנושים השונים כנגד החייבים.

במהלך חודש נובמבר 2008 פנו התובעת ובעלה אל הכונס שמונה בתיק בבקשה להגיע להסדר בעניין חובם לנתבע, אשר עמד על כ – 1,170,000 ₪, בהצעת הסדר לפיה ישלמו לקופת הכינוס סך כולל של 370,000 ₪ לסילוק סופי של כלל חובותיהם במסגרת הליכי הפש"ר.

הנתבע, לאחר מאמצים רבים, נאות הנתבע לקבל הצעת ההסדר שהציעו התובעת ובעלה, והעמיד את הסכום על סך 370,000 ₪.

ביום 21/7/09 אישר בית המשפט המחוזי הצעת ההסדר שהוגשה ע"י החייבים, וביום 3/8/09 הועבר הסכום ע"י התובעת וע"י בעלה לנתבע.

במהלך חודש דצמבר 09 פנתה התובעת לנתבע על מנת שזה יעביר לחשבונה בבנק הדואר סכום כסף שהופקד בחשבונה אצלו.

לטענת הבנק היה על התובעת במהלך הליכי הפש"ר להודיע על דבר סכום כסף זה, ומשלא עשתה כן ובחרה להסתיר כספים אלו מעיני המנהל המיוחד ומעיני הנושים ובראשם הבנק, החליט שלא להעביר הסכום בהתאם לבקשתה.

הנתבע טען כי זכאותה להחזר הכספים התגבשה במהלך שנת 2009, השנה בה התנהלו הליכי פשיטת הרגל, והתובעת היתה מחויבת להעביר הכספים לקופת הכינוס לצורך חלוקת לנושים השונים.

ב.הדיון:

1.בדיון טענה נציגת הנתבע כי סכום הכסף עודנו מוחזק אצל הבנק, ומאז לא נתקבלה כל בקשה מהכונס להעבירו אליו. כן הוסיפה הנציגה ואמרה כי לאחר שהתקבלה בקשת התובעת להעביר אליה הסכום, נאמר לה במענה לבקשתה כי הסכום יועבר אליה אך ורק דרך הכונס.

2.התובעת ציינה בדיון כי לא הודיעה לכונס על דבר קבלת הסכום מאחר וזה נתקבל לאחר שאושר הסדר הנושים ושולם כל חובם ע"פ ההסדר.

3.בתום הדיון הוריתי לכונס הנכסים להעביר עמדתו בעניין המחלוקת, וכי עם קבלת עמדת הכונס ייכתב פסה"ד.

4.ע"פ עמדת הכונס מאחר ושולמו כל החובות שע"פ הסדר הנושים ועם תשלומם והעברת הסכומים לנושים חדלה התובעת לשהות כלפי כולי עלמא בהליכי פשיטת רגל, הרי שסכום הכסף שהופקד אצל הנתבע בחשבונה של התובעת בגין החזרי המס לאחר מועד סיום הליכי הפש"ר, דין כספים אלו היה להיות "נחלת התובעת".